 |
הגל מתחיל הרבה לפני שהוא נשבר. הוא נבנה בשקט, צובר כוח, ורק מי שמוכן באמת יודע מתי להיכנס אליו ולתת לו להוביל את התנועה. |
 |
גלישה היא לא מאבק בים אלא הקשבה לו. הגוף מגיב למה שהמים מבקשים, והאיזון נוצר דווקא כשמפסיקים לנסות לשלוט. |
 |
ברגע העלייה על הגל, כל מה שמיותר נעלם. אין עבר ואין עתיד, יש רק החלטה אחת מדויקת שמחזיקה אותך בתנועה. |
 |
הים משתנה כל הזמן, ולכן גם הגולש חייב להשתנות איתו. מי שנצמד להרגלים מפספס את הרגע, מי שמסתגל, זורם. |
 |
כל גל הוא הזדמנות חדשה, בלי קשר למה שקרה בגל הקודם. אין צבירה של טעויות, רק למידה מתמשכת מתוך התנסות. |
 |
הגוף לומד לפני הראש. דרך נפילות, החלקות, והצלחות קטנות, נבנה ביטחון שאי אפשר להסביר במילים. |
 |
השקט שבים הוא לא היעדר רעש אלא נוכחות מלאה. כשאתה בפנים, כל חוש חד יותר, וכל תנועה מרגישה מדויקת. |
 |
אין שתי כניסות זהות למים. כל יום מביא איתו תנאים אחרים, והיופי הוא לדעת לפגוש אותם בלי ציפיות. |
 |
הגל לא מחכה ולא מתעכב. הוא מגיע כשהוא מגיע, ומי שמוכן בזמן חווה רגע שלא חוזר. |
 |
גלישה מלמדת ענווה. גם ביום מצוין, מספיק גל אחד לא צפוי כדי להזכיר מי באמת קובע את הקצב. |
 |
התקדמות אמיתית לא נמדדת במספר הגלים אלא באיכות הקשב אליהם. לפעמים פחות זה יותר. |
 |
המים הקרים, הרוח והמאמץ הפיזי יוצרים חיבור עמוק בין הגוף לסביבה. אין הפרדה, הכול מערכת אחת. |
 |
גל מוצלח לא תמיד נראה מרשים מהחוף, אבל מבפנים הוא מרגיש שלם ומדויק. |
 |
יש ימים שבהם הכול מסתדר בקלות, ויש ימים שבהם כל גל דורש מאמץ. שני הסוגים חשובים באותה מידה. |
 |
גלישה מחזירה אותך לפשטות. לעמידה, לנשימה, לתנועה טבעית שלא צריכה הסברים. |
 |
בסוף הסשן, כשאתה יוצא מהמים, משהו נשאר רגוע יותר. לא כי פתרת משהו, אלא כי היית נוכח לגמרי. |